[דיקלה]

אנחנו זוג צעיר בני 27, חיפשנו טיול שישלב נסיעות עם רכב בנופים מחסירי פעימה לצד נופש וקצת “בטן גב”, הטיול למונטנגרו ודוברובניק הוא בדיוק השילוב המושלם לשם כך!
יום 1: המראה ביום חמישי לפנות בוקר בטיסת קרואטיה איירליינס לדוברובניק.
רכב: השכרנו מסוכנות Sixt, את הרכב הזמנו דרך האתר rentalcars.com שמספק אופציה להרחבת הביטוח במחיר יותר שפוי ממה שסוכנות הנסיעות מציעה.

נראה כי אין סוכנויות רציניות בקרואטיה ולכולן דירוג בינוני מינוס, כך ששילמנו לא מעט על הרכב והביטוח ויתר על כן, כשהגענו לסוכנות השתרך תור ארוך מכיוון שסיקסט ניסו לשכנע כל שוכר להוסיף עוד כסף על ביטוחים נוספים (למרות שכולם הזמינו מראש ביטוח מורחב). היזהרו מניסיונותיהם של סוכני ההשכרה לדחוף לכם ביטוחים כפולים!

09:00 – קבלת הרכב ונסיעה לכיוון מפרץ קוטור במונטנגרו. לאחר כ-50 דקות הגענו למעבר הגבול עם מונטנגרו, מכיוון שמונטנגרו אינה חברה באיחוד האירופי המעבר בין המדינות הוא לא חלק. המתנו בתור של רכבים שנמשך כשעה ורבע עד למעבר לעיר בצד המונטנגרי Herceg Novi (בדיעבד מסתבר שחיכינו מעט זמן, שעתיים בתור זה פרק הזמן הממוצע ושמענו על מקרה עגום של ישראלי שחיכה 7 שעות בתור !).

לאחר מעבר הגבול המשכנו בנסיעה לעבר דירת האירוח שלנו ללילה הקרוב. הדירה ממוקמת בעיירה Muo שסמוכה לעיר קוטור. מדובר בכשעה וחצי נסיעה ממעבר הגבול שבמהלכה עשינו עצירות בכל מיני נקודות תצפית יפות על מפרץ קוטור.

הרצג נובי: הסתובבנו מעט עם הרכב בעיירה ולא ממש מצאנו עניין להישאר, אבל למי שעייף ממעבר הגבול – יש שם מספיק בתי קפה עם תצפית נחמדה למפרץ קוטור שאפשר להתרענן שם.

Kamenari:
עצרנו שם לארוחת צהרים במסעדה מהממת העונה לשם Adriatica. שם התוודענו לכך שמונטנגרו לא זולה כלל (מחירים טיפה יותר זולים מהארץ). מצד שני, האיכות של הדגים והטעם לא נופל (ואולי עולה) על הדגים בארץ. הזמנו לארוחת צהרים דג ג’ון דורי, דג מאד פופולרי בחופי הים האדריאטי, צלוי במלח (פחות עפנו על צורת הצלייה הזאת, שגם היא מאד פופולרית באזור, ולהבא הזמנו רק גריל).
Perast:
עיירה מהממת שאליה חזרנו ביום השלישי לטיול.

Kotor:
בירת המחוז. סיירנו בעיר העתיקה. יש אפשרות לטפס על חומות העיר, אך היינו מותשים מהנסיעה וויתרנו על כך.

Muo:
עיירה קטנה 10 דק נסיעה מהעיר קוטור, מדובר בשורה של בתים על החוף שכמעט כולם דירות לאירוח. ישנו ב-Apartments Residence Portofino, בדירה עם טרסה אישית ובריכה משותפת ששתיהן משקיפות לים. מומלץ בחום.

יום 2: נסיעה צפונה לחצי יום טיול בשמורת דורמיטור. הנסיעה לעיירה Zabljak שממנה יוצאים לטיולים בדורמיטור לוקחת למעלה מ-4 שעות נסיעה. לאחר כשלוש שעות נסיעה עצרנו במלון שלנו להלילה בעיירה Niksic, השארנו את המזוודות והמשכנו לעוד שעה וחצי של נסיעה בזבליאק. הגענו לקראת 14:00 לזבליאק (עיירה פרימטיבית מאד, המשמשת כעיירת סקי בחורפים) ומשם המשכנו לאגם השחור. האגם השחור הוא חלק משמורת דורמיטור ואפשר להעביר בו בכיף כ-3 שעות של טיול. למי שלא מעוניין להמשיך לנהוג באותו יום (או שרוצה לחוות עוד מהנוף המהמם של השמורה) אמליץ ללון בזבליאק ולמחרת לעשות אטרקציות נוספות בשמורת הדורמיטור (רפטינג בנהר, טיול יומי בהרים ועוד). אנחנו בחרנו לחזור באותו הערב לניקשיץ.

לילה במלון Trabjesa: מלון על גבעה שמשקיפה על כל ניקשיץ. ב-100 יורו ללילה ישנו בחדר מהמם עם ג’קוזי ונהנו מארוחת בוקר חביבה (ארוחה בסגנון מסעדה, מזמינים מהמלצר אחת מהמנות שבתפריט וזה כלול בעסקה). בערב אכלנו במסעדת המלון שהפתיעה מאד מאד לטובה. הזמנו צלעות כבש ובשר עגל שהיו טעימים למדי. המחירים כאמור, לא זולים אך לא יותר יקרים מהמחירים בארץ. שימו לב כי המסעדה אינה מופיעה, נכון לכתיבת שורות אלו, ב- Trip Advisor, ולכן אם תהיו מעניינים לאכול בה על אף שבחרתם לא ללון במלון, פשוט תנווטו אל הכתובת של המלון, ושם גם שוכנת המסעדה המעולה.

יום 3: נסיעה חזרה מניקשיץ לכיוון מפרץ קוטור. נסענו כשעה וחצי לכיוון העיירה Perast. בקיץ לא ניתן להיכנס עם רכב לפרסט (כל מי שלא מתארח בעיר צריך להחנות בחניון בכניסה לעיירה), אמרנו לשומר בכניסה שאנחנו לנים בעיירה והוא הכניס אותנו עם הרכב ללא בעיה. את היום הזה העברנו בבטן גב בחוף. שימו לב שרוב חופי המפרץ אינם חוליים! השיזוף הוא על מיטות שיזוף שפזורות על גבי רצפת בטון על החוף.

במהלך היום לקחנו שייט קצר לאי מלאכותי הסמוך לעיירה, שנקרא Our Lady of the Rocks. על האי יושב מנזר נאה שמספק תצפית יפה על המפרץ.
בלילה לנו במלון Conte ואכלנו צהרים וערב במסעדת המלון (שמדורגת הכי גבוה באזור). אכלנו בצהרים דג לברק נהדר – 52 יורו לקילו (לא זול, אך זה המחיר הממוצע במסעדות הטובות באזור), הדג שקל כמעט 1.5 ק”ג והספיק לשנינו ואף יותר.

כך תמו להם 3 הימים שהקצבנו למונטנגרו. נשארנו עם טעם של עוד. יעדים נוספים שהיינו נוסעים אליהם אם היה לנו עוד זמן/סדר עדיפויות שונה: יום בעיירה Budva (עיירת חוף על הים האדריאטי, מזכירה את אילת באופי התיירותי, יותר זולה מהעיירות במפרץ קוטור ומתאימה לנופש), נסיעה להר ה-Lovcen המשמש כתצפית מדהימה למפרץ קוטור, נסיעה לאזור פודגוריצה העיר הבירה ושמורות הטבע באזור, נסיעה לאגם סקאדר שגובל עם אלבניה.

יום 4: נסיעה מ-Perast לאי Mljet (מלייט) בקרואטיה. יום קשה !
בהמלצת הפקיד במלון Conte יצאנו בשעה 08:30 למעבר הגבול Kobila (שם עיירת הגבול בצד הקרואטי, השם של העיירה בצד המונטנגרי הוא Confin) שלכאורה אמור להיות פחות עמוס מהמעבר שליד הרצג נובי. הגענו ב09:30 למעבר הגבול, גם כאן חיכינו שעה ורבע בתור של הרכבים, אך לאחר שעברנו את הגבול והמשכנו בנסיעה הבחנו בתור המשתרך לכיוון המעבר שוויתרנו עליו והבנו שכנראה צדקנו. המשכנו בנסיעה של כשעה ו-40 דקות לכיוון נמל Prapratno. מדובר בנמל שממוקם כשעה נסיעה צפונה מדוברובניק ומשם יוצאת מעבורת של חברת Jadrolinija עם רכבים לאי מלייט. במהלך היום יוצאות כ-5 מעבורות מכל כיוון, ואנחנו קיווינו להספיק למעבורת שיוצאת בשעה 13:00. הגענו לנמל בשעה 12:30 ומצאנו עצמנו עומדים בתור כשלפנינו עוד כ-30 רכבים שמעוניינים לעלות למעבורת. למזלנו יש במעבורת מקום לכ-50 רכבים, כך שעלינו עליה בהצלחה מרובה ! זה הקישור לאתר עם לוחות הזמנים של המעבורות:​​​​​​​http://www.croatiaferries.com/prapratno-sobra-ferry.htm. את הכרטיס למעבורת הזמנו מבעוד מועד דרך האתר של Jadrolinija והוא תקף לכל המעבורות שיוצאות באותו היום (כך שאם מפספסים פשוט מחכים עוד כמה שעות למעבורת הבאה). בכל אופן, על מנת לא לפספס את המעבורת, תקפידו להגיע לפחות 45 דקות לפני שעת היציאה.

האי מלייט: אי לא קטן (לוקח כשעה לנסוע מקצה אחד לשני) עם נוף פראי ומעט מאד תושבים (כ-1080 תושבים בלבד!). התארחנו בדירה מהממת עם טרסה שמשקיפה לים, בעלת הדירה אווה היא בחורה צעירה ורהוטה שפתחה את הוילה הזאת בשנים האחרונות. השם של הוילה הוא: Villa Evita, Prozurska Luka, Mljet. בהמלצת אווה נסענו לפארק הלאומי של מלייט (שכרטיס הכניסה אליו לא זול כלל, כ-150 קונות אם זכור לי נכון, אך לדעתי הוא שווה את זה). בפארק יש שני אגמים המנקזים את מי הים האדריאטי. הטמפרטורה שלהם גבוהה מעט מהים עצמו והמים רגועים יותר. לקחנו שם שייט לאי שבמרכז האגם הגדול, ומשם שייט לאגם הקטן יותר. שחינו קצת במים והלכנו לנו בין העצים. מומלץ למי שמחפש טבע פראי והמון שקט.
ארוחת ערב: לאחר שחזרנו מבילוי בשמורת הטבע חיפשנו לנו מקום קרוב לארוחת ערב, מסתבר שרוב המטבחים באי נסגרים בסביבות 22:00. במקרה מצאנו במפרץ שבקרבת הדירה שלנו מסעדה חביבה בשם Konoba BARBA (קונובה זאת מסעדה שפתוחה בעיקר בקיץ, אין לה בדרך כלל מקומות ישיבה בפנים אלא רק בחוץ). הזמנו מנת סטייק אנטריקוט עם צ’יפס והופתענו לקבל סטייק במידת עשייה יחסית טובה (הזמנו מדיום, קיבלנו מדיום על גבול המדיום רר, הסטייק היה טעים מאד ושמחנו שלא שרפו לנו אותו כמו בעיירות חוף שונות שביקרנו בהן בעבר). יצויין שכל האי שומם וחשוך בלילה וכל הביקור בו מצטייר כחוויה טבעית ופראית ביותר.

יום 5: ארוחת בוקר בחוף הים של מלייט, חזרה במעבורת ונסיעה לדוברובניק.
בבוקר התלבטנו אם להישאר באי עד למעבורת של 16:00 או להספיק למעבורת של 12:00. ההתלבטות הייתה כזאת: במלייט יש חופים חוליים עם נוף פראי וטבעי, בדוברובניק כל החופיים סלעיים ותיירותיים מאד אך המלון שהזמנו הוא יוקרתי ביותר וכל דקה בו מפנקת. בסוף המלון שהזמנו בדוברובניק הכריע ואחרי ארוחת בוקר קלילה בחוף הים המשכנו לנמל Sobra (אחד משלושת הנמלים באי שמשם יוצאות מעבורות נוסעים לדוברובניק או מעבורות רכבים + נוסעים לפרפרתנו). הגענו לשם ב11:20 ומצאנו כ-40 רכבים לפנינו בתור. גם כאן שמחנו שהצלחנו לעלות על המעבורת (באותה הפלגה המעבורת הייתה בתפוסה מלאה! אם עוד רכב היה מגיע הוא כנראה היה נאלץ להמתין על 16:00).
בשעה 14:00 הגענו כבר למלון שהזמנו בדוברובניק. ישנו במלון נפטון שנמצא באזור של מלונות הנקרא Babin Kuk. מאזור זה יוצאים וחוזרים ללא הפסקה (עד 02:00 בלילה) אוטובוסים לעיר העתיקה של דוברובניק (כ-20 דק נסיעה) במחיר של כ-14 קונה לנסיעה (אם קונים במלון) או בחינם (אם קונים Dubrovink card שעולה 180 קונות ומקנה נסיעות חופשי, כניסה לחומות ולמוזיאונים נוספים בעיר).

מלון נפטון הוא חלק מריזורט המונה 5 בתי מלון, כך שניתן להתארח בכלל המתקנים של חמשת המלונות (שזה אומר – רצועה מהממת של חופים פרטיים ובריכות כייפיות ביותר). אכלנו צהרים באחת ממסעדות המלון (אוכל חביב אך לא יותר מזה, בדומה לרוב המסעדות שפגשנו בדוברובניק התיירותית מאד).

אגב, את הרכב החנינו במלון ועד להחזרה שלו יום למחרת – לא הוצאנו אותו כלל! אין מה לעשות עם רכב בדוברובניק (כבישים עמוסים, אין חניות כלל ואם יש הן מאד מאד יקרות).

בערב טיילנו בעיר העתיקה של דוברובניק, העיר עצמה מהממת ועמוסה בחנויות אופנה, גלידריות, בתי קפה ומסעדות. מצד שני, היה חם מאד מאד והאוויר ממש עמד. לאחר הטראומה שהייתה לנו מהחום שבעיר, החלטנו להעביר את רוב זמננו שנותר (עוד יומיים) בנופש בבריכת המלון. כדאי לציין בהזדמנות זו שהעיר העתיקה מזכירה לעתים את רומא מבחינת המבנים והכיכרות (הופתענו לגלות “מדרגות ספרדיות” גם בדוברובניק!), וכן מבחינת גודש התיירים הפוקדים את העיר!

יום 6: קמנו בבוקר ונסענו להחזיר את הרכב לסוכנות בשדה התעופה (בדיעבד היה עדיף אם היינו מחזירים יום קודם, כי במילא אין מה לעשות איתו בדוברובניק). ויתרנו על עצירה בעיר Cavtat שסמוכה לשדה התעופה (היה יום חם מאד מאד), אך שמענו שנחמד מאד לבקר בה.
לאחר מכן חזרנו לריזורט שלנו, שחינו בבריכה שעל גג המלון ROYAL BLUE והוקסמנו מהנוף הנשקף ממנה. בשעה 17:00 נסענו לעיר העתיקה לטובת הליכה על חומות העיר.

ההליכה על חומות העיר לוקחת בין שעה וחצי לשעתיים והיא לא קלה כל כך (הרבה מדרגות!) אך הנוף מרהיב ביותר. בערב הזה הייתה בריזה נעימה והיה יחסית סביר ללכת על החומות. לא מומלץ להגיע לשם לפני חמש כי ממש חם ! (למשכימי קום, מומלץ לטייל שם בשמונה בבוקר).
לאחר מכן המשכנו לרכבל (עמדנו בתור של כ-15 דקות) שעולה לנקודת תצפית מהממת על העיר. אם היינו מקדימים בחצי שעה היינו מספיקים לשקיעה היפה, אבל גם הנוף שראינו היה מספיק מרהיב. ניתן להגיע לנקודת התצפית גם באמצעות רכב, למי שלא מעוניין לשלם יותר מ-100 קונות על הרכבל ולחכות בתור. בנקודת התצפית יש מסעדה הנקראת Panorama שהשתרך אליה תור מטורף (ונאמר שם שהחלק שמיועד להזמנת מקום מלא ל-5 ימים הקרובים).

יום 7: יום אחרון לטיול. המלון אפשר לנו להמשיך להנות ממתקניו לאחר הצ’ק אאוט, אז בחרנו להמשיך להשתזף בחוף הים של המלון ובבריכותיו. בהחלט סיום מרגיע לטיול מהנה ביותר. חזרנו בטיסה שיצאה בשעה 23:15 משדה התעופה של דוברובניק. שדה התעופה עצמו חביב ומודרני, אך עם בעיה משמעותית אחת – שדה התעופה מקציב רק 15 דקות שימוש ב- WIFI.

לסיכום – התמהיל של מונטנגרו ודוברובניק הוא שילוב מנצח. מונטנגרו בזכות הנופים והאותנטיות (שכנראה תיעלם בעוד כ- 5 שנים ככל שהיעד ייעשה פופולרי יותר), ודוברובניק בזכות היופי המהמם של העיר העתיקה, העובדה שהיא עיר ללא הפסקה (במובנים מסוימים הרבה יותר מתל אביב…) וכמובן אפשרויות בטן-גב ונופש פרימיום רבות יותר. למי שזמנו וכספו קצובים – לילה בדוברובניק שכולל סיור על חומות העיר הוא די והותר, ואת יתר הטיול ניתן בהחלט להקדיש למונטנגרו, שכאמור זולה יותר אך שווה לא פחות!

[מאת]

תגובות